מנהל הפורום עו"ד אילנית צירקלביץ
מה ניתן לעשות עם שכן מטריד שחולה במחלה פסיכיאטרית?
שלום רב, אני גרה בדירתי כבר 3 שנים ובכל התקופה הזאת שכני שגר ממולי מטריד אותי. תחילה הוא היה מנתק לי את החשמל, אחר כך החל לדפוק חזק בדלת, אם נדמה לו שאני עושה רעש, זורק זבל מתחת לדלת שלי בטענה שאני לא מנקה את המדרגות, דופק בקירות, איים עלי מילולית- על כל פעם כזאת הזמנתי משטרה ובפעם האחרונה אף לקחו אותו השוטרים לתחנת משטרה לקחת עדות. השוטרים טעונים כי הוא בן אדם חולה במחלה פסיכיאטרית ועל כך יש תעודה ולכן לא ניתן לעשות שום דבר. אני בחורה צעירה וכל פעם כשמישהו מגיע אלי הביתה, השכן מתחיל לצעוק מעבר לדלת ולקרוא לי בשמות גנאי. בפעם האחרונה שחבר שלי יצא מדירתי השכן פנה אליו וקרא לי בשמות גנאי בסגנון של אישה פרוצה ועוד. היום יצאתי מביתי ושמעתי שוב שהוא מקלל אותי בלי לפתוח את הדלת שלו. הדבר נהיה כבר בלתי נסבל. מה אוכל לעשות בנדון? אני מרגישה שפוגעים לי בכבוד ובפרטיות. בתודה מראש ובברכה, אירית
אם את גרה בשכירות תברחי כמה שיותר מהר! אם זו דירה שלךאת בצרה צרורה שאין לה פתרון אמיתי בחוק כי הוא גר צמוד אין לצו כל משמעות בעצם! תלוי בגילו ומצבו הנפשי! בדכ חולים כאלה אין פתרון המסגרת החוק! ומבין יבין! יש גרוזינים שעושים היקוג פתע חחחחל
קיימים לא מעט מקרים בהם אנשים מטרידים או מאיימים עלינו או על יקירינו ובחלק גדול ממקרים אלה קצרה ידה של המשטרה מלהושיע. במקרים אלה קיימת דרך משפטית מהירה ויעילה לטיפול במצבים אלה והיא באמצעות הגשת בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב- 2001 (להלן: "החוק"). למרות שמטרתו של חוק זה נועד לסייע לנשים שנפגעות על רקע מערכת יחסים שהסתיימה (ראו דברי הצעת החוק מיום 23.7.01) הלכה למעשה נעשה בחוק זה שימוש גם על ידי דיירים בבית משותף במסגרת סכסוכי שכנים ו/או כל אדם המוטרד או מאויים על ידי אדם אחר. חוק למניעת הטרדה מאיימת מטרתו של חוק זה להגן על אדם מפני "פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו"- ציטוט מסעיף 1 לחוק. מהי "הטרדה מאיימת" לפי סעיף 2(א) לחוק, הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו. סעיף 2(ב) לחוק מוסיף ומציין כי הטרדה מאיימת יכולה להתבטא גם באופנים הבאים: • בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת; • בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו; • ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר; • בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו; מתי בית המשפט ייעתר ליתן צו למניעת הטרדה מאיימת ? בהחלטה שניתנה בבית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת בר"ע 179/04 שובל נ' ניסים נקבע כי על מנת שהצו יינתן על ידי בית המשפט צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים: הראשון, שהאדם איים או ביצע הטרדה בעבר. השני, שקיים בסיס סביר להניח שאותו אדם יטריד או יאיים שוב בעתיד. רק לאחר התקיימות שני יסודות אלה יחדיו יהא רשאי בית המשפט ליתן צו למניעת הטרדה מאיימת. במידה ובית המשפט יקבל את הבקשה, אילו הגבלות יטיל בית המשפט על הצד המאיים/פוגע ? • לא להטריד את הנפגע, בכל דרך ובכל מקום; • לא לאיים על הנפגע; • לא לבלוש אחר הנפגע, לארוב לו, להתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת; • לא ליצור עם הנפגע כל קשר בעל פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר; • לא להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מרכבו, ממקום עבודתו או ממקום לימודיו של הנפגע או ממקום אחר שהנפגע נוהג להימצא בו בקביעות; • לא לשאת או להחזיק נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה. לכמה זמן יהא תקף צו למניעת הטרדה מאיימת שיוטל על ידי בית המשפט ? בהתאם לסעיף 6 לחוק, תוקפו של צו למניעת הטרדה מאיימת לא יעלה על 6 חודשים. אולם, בית המשפט יהא רשאי לחזור ולהאריך את הצו לתקופה שלא תעלה על שנה אחת ומנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, רשאי בית המשפט להאריך את הצו לתקופה כוללת שלא תעלה על שנתיים.
שאלות נפוצות:
רננה גל
איציק מויאל
שמעון
ציון סירי